ההיסטוריה של פרחי באך

תמציות פרחי באך פותחו על ידי ד"ר אדוארד באך (1886-1936) רופא בולט בזמנו, חוקר והומופאת. ד"ר באך האמין שלמצב הנפשי תפקיד חשוב בשמירת הבריאות הפזית של האדם, ובתהליך החלמתו. ב-1930 עזב ד"ר באך את לונדון ויצא לחקור במשך מספר שנים תמציות פרחים בשטחים כפריים באנגליה.
ב-1934 החליט להשתקע והקים בהר ורנון (Mount Vernon) את מרכז עבודתו, שם בילה את שנותיו האחרונות והשלים את מחקרו.
כיום, הר ורנון ידוע יותר כמרכז באך, וממשיכי דרכו של ד"ר באך שוקדים ומכינים תמציות פרחי באך, מפרחים המצויים באותו אזור שגילה באך בשנות בשלושים.

ד"ר באך גילה וסיווג 38 מצבים נפשיים שונים וייצר מספר תמציות פרחים בהתאמה. הוא מצא דרך פשוטה, טהורה ובטוחה לרפא בני אדם תוך התחשבות במצבם הנפשי והמנטלי הייחודי. באך מצא שתמציות פרחים מסוימות מובילות לריפוי עצמי בכך שהן מטהרות את האדם מגורמים רגשיים שליליים המשפיעים לרעה על בריאותו.

תמציות באך מופקות מניצנים, פרחים, שיחים ועצים שאינם רעילים. התמציות נוצרות מהתחממות של הפרחים במי מעיינות תחת השמש, או מהרתחת הפרחים במים במידה הרצויה.
תמציות הפרחים הן לחלוטין בטוחות, בלתי רעילות, טבעיות ולא ממכרות וניתן לשלבן עם טיפול רפואי קונבנציונאלי, טיפול הוליסטי או טיפול בעשבי מרפא.
למרות שלא נהוג להשתמש בתמציות לטיפול בסימפטומים פיזיים, הרי שלגוף יכולת לרפא עצמו מסימפטומים אלו כשהאדם מגיע לאיזון הנפשי.
תמציות פרחי באך משפיעות על המצב המנטלי והנפשי - הן עוזרות לסלק רגשות שליליים, ומשנות עמדות ותכונות אופי באופן שתורם לשלוות הנפש ולשמחת האדם. תמציות פרחי באך עוזרות בהתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה, פחד, דיכאון, כעס והימנעות, דאגות יתר, ערך עצמי נמוך, אשמה ובדידות.